גן הברון ניטע ביוזמת הברון רוטשילד ונחנך בשלהי המאה התשע־עשרה. הוא נועד למטרות שונות: משתלה, מקום מחקר לניסיונות חקלאיים, וכן, כמיטב המסורת האירופית, בילוי בשעות הפנאי. בגן הברון גידלו מינים שונים של עצי פרי ופרחי נוי, והוא היה מרהיב ביופיו. נסללו בו שבילים להולכי רגל, ספסלים ואף בריכת השקיה ונוי.
מול גן הברון עומד משוריין שפניו לכיוון ירושלים. השיירות שעלו לירושלים הנצורה במהלך מלחמת העצמאות עברו דרך רחוב זה, הקרוי היום 'נתיב השיירות', ועצרו במזכרת בתיה להתרעננות ולינה לפני העלייה המסוכנת. תושבי המושבה ראו זכות גדולה בסיוע לשיירות, לנהגיהן ולמאבטחיהן ועל כן הציבו את המשוריין כאנדרטה לזכר הנופלים בשיירות, ולצדו חקקו את מילות השיר: "כי לא נשוב אחור ודרך אין אחרת, אין עם אשר נסוג מחפירות חייו" (זמר הפלוגות, נתן אלתרמן).