בתי הראשונים - ה'קזרמות'

בתיה הראשונים של המושבה היו ארבעה מבנים מאורכים בני שתי קומות ששימשו למגורים, ובתווך ביניהם שני מבני ציבור – בית הכנסת הראשון ובית פקידות הברון. המבנים עומדים כמעט בשלמותם עד היום והביקור בהם מחזיר לחיים את אווירת המושבה.

ארבעת הבתים המאורכים מכונים 'קזרמות' (קסרקטינים – מגורי חיילים) בשל צורתם. הם נבנו בשנת תרמ"ד (1884), בתקופה שהשלטון הטורקי לא נתן רישיונות לבניית בתי מגורים. מייסדי המושבה הערימו על השלטונות והצליחו לקבל רישיונות לבניית רפתות. בזמן בניית הבתים הגיע לביקור המושל הטורקי והתמלא זעם על איכרי המושבה הבונים בתים למרות האיסור. בתמימות הם ענו לו שמדובר ברפתות שנבנו באישור. לשמע תשובה זו ענה המושל, "מעולם לא ראיתי פרה עולה במדרגות".

כדי לשכך את זעמו ולמנוע את הריסת הבתים העבירו לו המייסדים 'בקשיש' והסבירו לו כי הפרות ישוכנו בקומה התחתונה ואילו הכלים והתבואה בקומה העליונה.

בעקבות הסברים אלה נחה דעתו של המושל הטורקי והמבנים הושלמו.

עם השלמת הבנייה עברו לגור בארבע הקזרמות משפחות המייסדים – בסך הכול כמאתיים נפשות. – הן בקומה העליונה והן בקומה התחתונה. השירותים והמטבח בחצר היו משותפים ומאחורי המבנים נבנו רפתות לבהמות.

ארבעת המבנים התאפיינו בפשטות ובפונקציונליות. המשפחות חיו בהם בצניעות ובצפיפות רבה, עד שנתקבלו אישורים לבניית בתים נוספים. חלק מהקזרמות הורחבו עם השנים, אך בשנות המושבה הראשונות הם היו צנועים וקטנים עוד יותר ממה שאנו רואים כיום.

במהלך השנים הפך המבנה הסמוך למוזיאון למרפאה ובית מרקחת ובקומה שמעליו התגוררה משפחת החובש.

הקזרמות בנויות, כיתר מבני המושבה, מאבני כורכר מקומיות, וכיום הן משמשות בעיקר למגורי משפחות.