לוגו ציוני דרך

ההסכם

אודות המושבה מזכרת בתיה

יחיאל ברי"ל

פולמוס השמיטה במזכרת בתיה

מיד עם בחירת המייסדים להקמת המושבה נחתם הסכם ביניהם לבין חברת כי"ח (כל ישראל חברים). על הנבחרים הוטלו התחייבויות גדולות ומשמעותיות מבלי שניתן להם פרק זמן מינימלי לעיון או להתייעצות על תוכן ההסכם. בהתלהבותם הכנה והתמימה לרעיון ההתיישבות בארץ, הם לא ייחסו חשיבות רבה להסכם ובעצם הסכמתם העיוורת קיימו בעניין זה הקדמת 'נעשה' ל'נשמע'. בדיעבד התברר כי מדובר היה בהסכם דרקוני אשר עשרה מתוך אחד־עשר סעיפיו מטילים חובות גדולים ובלתי הגיוניים על המייסדים. הסעיף האחרון, העוסק באופן התנהלותה הרוחני של המושבה, התווסף על פי דרישת המייסדים.
וזה תוכן ההסכם:

ואלה דברי הברית אשר כרתו עם הנבחרים לעלות לאה"ק:
על פי הדברים האלה התנדבנו אנחנו הח"מ [החתומים מטה] לעלות לאה"ק, והננו מבארים את התנאים אשר קבלנו עלינו למלאות אותם:
א. כל אחד מאתנו יעלה לאה"ק על הוצאות עצמו מרצונו הטוב בלי כל אונס ופתוי.
ב. בעלותנו לאה"ק, נשב שם שנים שלשה חדשים באחוזת מקוה ישראל אשר ביפו ונעבוד את האדמה שם ונלמד עבודת הנטיעה וזריעת הירקות מאת הגנן אשר שלח שמה […] והיה כאשר הגנן ההוא ימצא אותנו טובים ומוכשרים לעבודת האדמה נשאר באה"ק ונאחז בארץ כפי המבואר למטה. ואם הגנן ההוא יאמר כי זה וזה מאתנו או כלנו יחד איננו מוכשרים לעבודת האדמה, אזי אין לנו כל טענה לא על החברה כי"ח, לא על הרב הגאון רש"מ ולא על ר' יחיאל ברי"ל.
ג. אם נמצא מוכשרים לעבודת האדמה תתן לנו החברה אחוזת שדה במקוה ישראל אשר תספיק לנו ולנפשות בתינו לחם לאוכל ותבן ומספוא לבהמותינו.
ד. החברה תתן לנו הזריעה והנטיעות הנחוצות לזרע השדה ונטיעת הגנות בשנה הראשונה.
ה. החברה תבנה בתים לשבת, בית לכל בית אב מאתנו ורפת לבהמותינו. החברה תחפור באר מים באחוזת השדה אשר תתן לנו, ותקנה המכונה הדרושה להעלות המים מן הבאר להשקות השדה.
ו. גם תעזור לנו לקנות בהמות וכלי מחרשה וכו' וכו'.
ז. בחדשי הנסיון ובעת אשר נחרוש ונזרע שדותינו בשנה הראשונה נשב בהבתים הבנויים מכבר באחוזת מקוה ישראל והחברה תספיק לנו כל מחסורינו עדי תתן הארץ את יבולה.
ח. כאשר יבנו הבתים עבורנו והשדות יעמדו לקצור נביא אלינו את נשותינו וקרובינו וכל בני משפחותינו כפי מספר הנפשות אשר נבאר להלן שיש לכל אחד מאתנו. הוצאות הנסיעה מבני משפחותינו אין לנו כל צדקה לדרוש מהחברה שתתן לנו.
ט. כל הכסף אשר תוציא החברה עלינו מיום בואנו לאה"ק עדי תתן הארץ את יבולה לנו, אנו מקבלים עלינו בחיוב גמור להחזיר להחברה במשך זמן כפי אשר תקצוב החברה.
י. הרב הגאון מוהרש"מ ישליש בידי הגביר המפורסם מוהרימר"פ או בידי הגביר מוהרמא"פ שטרי הממשלה השוים ערך שבע מאות שקל לערובה שחברת כי"ח תמלא לנו את כל הדברים הכתובים בזה אם נמצא מוכשרים לעבודת האדמה.
יא. כאשר נתישב בהאחוזה אשר תנתן לנו אין לפקידי החברה אשר במקוה ישראל להתערב בענינינו רק בדברים הנוגעים בין אדם לחברו אבל בדברים שבין אדם למקום ומצוות המעשיות אין להם להתערב ולאמר לנו כה תעשו או כה לא תעשו, כי אם ככל אשר יורו לנו תופשי התורה כה נעשה ונצליח.
על האמת והדברים האלה באעה"ח ועל הגלוי אור ליום א'; בתשיעי לחדש מרחשון תרמ"ג לפ"ק.

מתחת להסכם הופיעו חתימות העשרה, וכן הצהרה חתומה בידי הרב מרדכי גימפל יפה:

בפני הח"מ באו העשרה אנשים החתומים על הספר הזה […] וכלם קבלו עליהם כל הפרטים האלה ברצונם הטוב וחתמו על זה בלבבות שלמות ונפשות חפצות […] המה אנשים ישרים הולכי תום ועובדים אדמתם בעצמם בזעת אף וביגיעת נפשותם ושמץ דבר עול וריב לא נשמע עליהם.

נכונותם המידית של האנשים לעלות ארצה ואמונתם בייעודם, בשליחותם ובעזרתו של הקב"ה, מעוררות השתאות. מכאן גם ביטחונם ביכולתם לעמוד בתנאי ההסכם הנראים בעינינו קשים ביותר.

תפריט נגישות