לוגו ציוני דרך

הפגישה ההיסטורית

אודות המושבה מזכרת בתיה

הברון אדמונד דה רוטשילד

הרב מוהליבר

הרעיון לייסד את המושבה התגבש כבר בשנת תרמ"ב (1882), אצל הוגיו, הרב שמואל מוהליבר ויחיאל ברי"ל, אך לכלל מעשה הגיע רק לאחר הפגישה ההיסטורית בין הרב מוהליבר והברון רטשילד בפריז, ביום טוב ראשון של חג הסוכות תרמ"ג (1882). הרב מוהליבר צעד ברגל אל ביתו של הברון במשך כשעתיים. הברון קיבל אותו בתחילה בקרירות מסוימת, שכן סבר שהרב מוהליבר בא להתרימו, כמו רבים אחרים. במהלך השיחה, כאשר הרב מוהליבר העלה בפניו את הרעיון להקים מושבת דגם בארץ ישראל שמייסדיה יהיו בעלי ניסיון בעבודת האדמה, נפתח לבו של הברון לרעיון. אפשר לראות בשיחה זו אם כן, תפנית היסטורית ביישובה של הארץ, עם כניסתו הנלהבת של הברון לנושא.
כך סיפר הרב מוהליבר על פגישתו הראשונה עם הברון:

אל הברון הלכתי בלווייתם של הרב צדוק הכהן ושל מיכאל ערלנג'ר. הם היו המתווכים ביני ובין הברון ועל ידם קבע לי זמן לראיון. בשעה הקבועה נכנסנו ללשכתו, הברון הושיט לי את ידו ובתנועה קרה ומנומסת הראה לי על הכסא, שעמד סמוך לשולחנו, לאחרי רגעים שאלני, ושוב בטון קר, שאין בו אלא משום נימוס:
"מה שאלתך, רבי?"
שאלה זו ואופן הבעתה לא יכלה לעורר תקוות רבות בלבי, ובאמת לא הייתי אנכי הרב הראשון, שפנה להברון. רבנים רבים מארצות שונות, לבושים בתלבושת רבנים כמוני, היו פונים אליו לתמיכה ולעזרה. רובם לצורך עצמם ומיעוטם לשם איזו חברה או אגודה. וכיצד אפשר להשפיע עליו, שידע להכיר את מטרת בואי אליו ויתייחס אליה בכובד ראש הראוי? ואמנם ברגע הראשון נסתתמו דברי, אולם תיכף ומיד נזכרתי במטרה הגדולה שלשמה נסעתי ולא השגחתי בכוחותי הדלים ובמצב בריאותי הרופף – התעודדתי ואמרתי לו:
"יסלח לי, אדוני הברון, אם דברי אליו יהיו באופן שאני רגיל לדבר לבני עדתי, רב אנכי, רב מבית המדרש הישן, ורגיל אני לדבר במשל ובמליצה".
בת צחוק עברה על שפתיו ובפנים מסבירות ובטון חם ולבבי אמר אלי:
"בחפץ לב אקשיב לדבריך".
[…]
"אדוני הברון" – הוספתי לדבר […] "באתי אליך שלוח מאת אחי בני עמי, בהצעה גדולה וחשובה, שנשמת עמנו תלויה בה – ישוב ארץ ישראל, אולם כבד פה וכבד לשון אנכי לברר לפניך את כל גדלה וחשיבותה, את האושר הצפון בה לך ולעמנו. אם תשמע להצעתי ותענה לבקשת עמך, להחיות את הארץ השוממה, אין זה אלא משום שגורל עמך האומלל הדווי והסחוף נגע ללבך, ואם גם לא תשים לב לדברי וריקם תשלחני מאתך לא אתחרט על נסיעתי הקשה שעלתה לי בכל כך יסורי גוף ונפש, אנכי מלאתי את חובתי המוטלת עלי, עשיתי את שליחותי".
דברי אלה עשו, כנראה, רושם עז על הברון, וכשהרציתי לו אחר כך פרטי ההרצאה, הקשיב לה בהקשבה רבה, ומתוך כובד ראש מיוחד.

תוצאות אותה פגישה היו שהברון הסכים לעשות ניסיון בעבודת היישוב, והסמיך את הרב מוהליבר למצוא משפחות המסוגלות לעבודת אדמה ולקנות בשבילן קרקעות על אדמת ישראל על מנת לעבדן ולשמרן. יחד עם זה ביקש ממנו להציע לפניו את תכנית הצעותיו היישוביות בכתב.
בעקבות הפגישה ההיסטורית הוקמה המושבה עקרון – מזכרת בתיה.
מתוך: הרב יהודה ליב הכהן פישמן, ספר שמואל, עמ' כ"ב.
בחלק ניכר מספרי ההיסטוריה נכתב בטעות כי יוסף פיינברג ממייסדי ראשון לציון היה הראשון אשר נפגש עם הברון רוטשילד ושיכנעו לעשות למען ישוב ארץ ישראל.
למעשה, הרב שמואל מוהליבר נפגש עם הברון בא' סוכות תרמ"ג (28.9.82), ואילו יוסף פיינברג נפגש עמו כשלושה שבועות לאחר מכן, בה' במרחשוון תרמ"ג (18.10.82).

תפריט נגישות