טיול לעיינות גיבתון ותל מלוט

רפנאל נולד בשנת 1985 לריבה ומשה מוסקל. בגיל 4 משפחתו עברה למזכרת בתיה ושם גדל. כשאימו ריבה מתארת את רפנאל, היא מסבירה שהדבר שהכי אפיין אותו זה החברות. זה מתחיל מזה שהוא היה בין החניכים הראשונים בסניף בני עקיבא במושבה, הוא היה מדריך בסניף וגם אח"כ יצא לקורס מש"צים. הוא היה חבר בקבוצת הכדורסל של מזכרת בתיה, ולאחר מכן גם מדריך. כשהוא היה בכיתה ט הטיול השנתי של בית הספר יצא בדיוק על אחד המשחקים החשובים של הקבוצה. הוא לא רצה לצאת לטיול, כיוון שהוא ידע שהוא חשוב לניצחון הקבוצה שלו במשחק. הוריו ובית הספר שלו לא נתנו לו להישאר בבית, והוא נאלץ לצאת לטיול. בבוקר היום השני המורה התקשרה לריבה, אמא של רפנאל, וסיפרה לה שרפנאל נעלם. מסתבר שלרפנאל היה מאוד חשוב להשתתף במשחק, אז לפנות בוקר הוא יצא מהמחנה (אזור חדרה), הלך זמן רב ברגל, עלה על אוטובוס לתל אביב והצליח להגיע לאזור העבודה של אמא שלו, שלקחה אותו הביתה. באותו ערב היה המשחק, והקבוצה של רפנאל ניצחה. אמנם לרפנאל היו סיבות טובות, אבל בכל זאת, הוא הבריז בצורה מאוד מסוכנת וחסרת אחריות מטיול, ולכן הוא קיבל עונש – לכתוב עבודה על נעדרים. רפנאל ישב שעות בספרייה והשקיע מאוד בעבודה.

"בחבר'ה קראנו לו פאני – לא בכוונה ובלי קשר לתרגום המילולי (fanny), זה פשוט התאים בדיוק. חוש הומור ושנינות כמו שהיו לו, לא פוגשים כל יום. אולי בגלל זה היו לו כל כך הרבה חברים…". במוצאי שבתות רפנאל היה הולך לבקר את כל החברים שלו, שהיו פזורים בכל רחבי הארץ, גם במחיר זה שהוא לא יישן כל הלילה לפני החזרה לצבא…

אחרי מותו של רפנאל נמצאה מחברת שירים שלו, שהוא כתב והלחין עצמו, ביניהם השיר "עולם חדש":

את לא יודעת מה קורה אצלי בלב  
את לא שומעת את הכאב                  
את לא שומרת את הכל בפנים
את יודעת שאני לא תמים

פזמון: עולם חדש עומד להתגלות
         תני לי את היד את יכולה לעלות 

את לא זוכרת את מי לבקר
את לא יודעת לשקר
את לא נותנת סיבה אחת טובה 
את אף פעם לא מקשיבה

פזמון:עולם חדש …

עולם מושלם עם המון צבעים
ארוז בקרטון של לבן
עולם מושלם עם המון ציורים
עולם רק שלי בקטן

פזמון : עולם חדש עומד להתגלות
          תני לי את היד את יכולה לעלות

שירים של רפנאל, כולל מילים ומנגינה, ניתן למצוא ביוטיוב ובאתר שהוקם לזכרו

אחרי נפילתו של רפנאל, הגיעו אנשים רבים לנחם את ההורים כשהם ישבו שבעה. חלק גדול מהם הגיע, ורבים סיפרו "אני הייתי החבר הכי טוב של רפנאל". עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד – כולם בטוחים שהם היו החברים הכי טובים שלו. ובאמת, רפנאל היה כל כולו דאגה לחברים. אמא שלו זוכרת אותו עד היום עם חיוך ענק על הפנים, שמח תמיד. היה לו חשוב גם לשתף תמיד את כולם בכל מה שקורה, ולתת לכולם את ההרגשה שהם קשורים.

דווקא בתל גיבתון, ששמו מזכיר ימי מרד ומלחמות אחים בתנ"ך, בחרו משפחת מוסקל והחברים להקים אנדרטה לזכר רפנאל, אדם של חיבור וחברות, של אחדות וקשרים.

מהתצפית על ראש התל ניתן לראות יישובים רבים באזור, כמו מזכרת בתיה, גני יוחנן, יציץ, רמות מאיר, רחובות, רמלה, ראשון לציון, אשדוד, כרמי יוסף ותל גזר ואפילו את אשקלון בימים הטובים.

מראש התל אפשר לרדת דרומה, לכיוון עינות גיבתון, שהיום אסור להיכנס אליהם בגלל פעילות הדברה של השיטה המכחילה, מין פולש בארץ שפוגע בהרבה מינים אחרים. מוזמנים לחפש במים או לידם צפרדעים מקרקרות 🙂
מומלץ להביא משקפת ולחפש ציפורים מיוחדות!

משם נפנה ימינה וצפונה חזרה לאורך פסי הרכבת אל המעבר מתחת לפסי הרכבת, חזרה אל הרכבים.