טיול לנחל אלון ונחל אורן

המסלול מתחיל סמוך לכביש, בירידה ברורה מסומנת בכחול. נלך על שביל גירני במשך כשלושת רבעי שעה. המסלול עצמו חצי מוצל, ומלא בנקודות חמד מתחת לעצי אלון רחבים. בסוף הירידה נגיע למפתח גדול של בקעת אלון – בקעה רחבת ידיים שנוצרה מפיצוץ של הר געש קדום, ומכאן אבן הטוף הגעשית הממלאת אותה.

הבקעה מלאה בשדות וחוות של חקלאים, ולכן יש לשים לב לשינויים בתוואי הדרך. נמשיך על השביל עד שנראה פניה ימינה מסומנת בירוק. חשוב לשים לב ולא לפספס את הפניה! הסימון הירוק יוביל אותנו אל נחל אורן אליו נשפך נחל אלון. נמשיך עם הסימון הירוק לאורך הנחל בין שיחי הרדוף נמוכים. לאחר כחצי שעה של הליכה נוכל לסטות מעט מהשביל ולהגיע אל עין אלון. עין אלון הוא מעיין המתמלא בצורה מלאכותית, אך כשהוא מלא יש בו בריכה גדולה עם מים צלולים ונקיים, עד כחצי מטר עומק.

מהמעיין נמשיך חזרה בסימון הירוק עוד כ10 דקות הליכה, בשביל רחב ונוח. שימו לב שצריך לעבור את הנחל מספר פעמים. אחרי 10 דקות נגיע לתחנת קמח ולפיצול עם סימון אדום. כאן יש 2 אפשרויות.

אפשרות אחת היא לעלות כ5 דקות עם הסימון הירוק עד למחצבות קדומים, חניון קטן על כביש 721.

אפשרות נוספת היא להמשיך עוד כשעה במסלול נחמד עד לחניון האגם שלמרגלות הכרמל, ושם לסיים.

אחד הסיפורים המרגשים ביותר של המסלול הזה הוא סיפורם של המעפילים. נחזור אחורה בזמן, לתקופה שבה שלטו כאן הבריטים. אחרי השואה הנוראה באירופה יהודים רבים רצו לעלות לארץ ישראל. בגלל מגבלת העלייה של הבריטים רובם נאלצו לעלות בצורה בלתי-לגאלית (לא חוקית), וכונו ה"מעפילים". את המעפילים שהבריטים תפסו הם גירשו למחנות מעצר שונים, ביניהם כלא עתלית. ב9 באוקטובר 1945 התרחש מבצע נועז, על ידי תנועת המרי העברי, לשחרור המעפילים מממחנה המעצר בעתלית. מספר לוחמים של הפלמ"ח התחזו למורים ונכנסו אל המחנה. בליל ה9 באוקטובר תפסו ה"מורים" נשק  והצליחו להבריח החוצה 208 מעפילים. המעפילים יחד עם אנשי ההגנה טיפסו במהירות במעלה הכרמל לכיוון הקיבוץ בית אורן שבראש ההר, ממש דרך המסלול שאנחנו עושים עכשיו – נחל אורן.